ולטר נ' חברת מיקוד אבטחה בע"מ

פסק דין

1.לפנינו תביעה לביטול הסכם פשרה שנחתם בין התובע לבין הנתבעת ביום 19.11.09, במסגרת תביעה שהוגשה בתיק עב 6207/09, ואשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 24.11.09.

הרקע לתביעה

2.התובע עבד אצל הנתבעת כשומר מיום 27.8.06 ועד לחודש פברואר 2009.

3.התובע הגיש באמצעות מזכיר איגוד מקצועי מהסתדרות מרחב רמת גן, מר חיליק רביב, תביעה כנגד הנתבעת לתשלום זכויות סוציאליות שונות בגין תקופת עבודתו וסיום עבודתו אצלה (תיק עב 6207/09).

לאחר הגשת כתב הגנה בתיק, זומנו הצדדים להליך גישור פנימי בבית הדין.

4.ביום 19.11.09 התקיים גישור בתיק בפני המגשר - מר מרדכי כהן, בנוכחות התובע ונציג ההסתדרות, מר רביב ומנהל הנתבעת, מר פרדי נחמיאס.

5.ביום 16.12.09 הגיש התובע במסגרת תיק עב 6207/09 "ערעור על הגישור מתאריך 19.11.09 ובקשה לקיים את המשפט במועדו".

6.בהחלטת בית הדין (כב' סגנית הנשיאה, כתוארה דאז, השופטת אורלי סלע) מיום 23.2.10 נדחתה הבקשה, תוך שהובהר לתובע כי עליו לפנות בתביעה חדשה לביטול פסק הדין בשל הפגם שנפל, לטענתו, בהסכם.

בעקבות כך הגיש התובע את התביעה שלפנינו לביטול הסכם הפשרה בשל פגם שנפל בו, לטענתו.

7.בדיון ההוכחות נשמעה עדותם של התובע ושל מנהל הנתבעת, מר פרדי נחמיאס.

טענות הצדדים

8.לטענת התובע, בשנה שקדמה לגישור וביום הגישור עצמו, מצבו הגופני לא היה שפיר והוא סבל מכאבים ברגלו ובקרסוליו, אך מאחר והדיון נדחה מספר פעמים, הוא לא ביקש לדחותו על אף הכאבים מהם סבל באותו יום.

לטענתו, נוכח מצבו הגופני והנפשי ניתן היה ללחוץ עליו בקלות ולהפחידו.

עוד טען התובע כי כלל לא היה מודע לכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעת וכי זה נמסר לידיו על ידי מנהל תלונות ההסתדרות רק לאחר קיום הגישור, ביום 4.1.10, כשלטענתו, לו היה מקבל לידיו את כתב ההגנה במועד, לא היה מסכים לגישור בשל הפערים שבין תביעתו לבין האמור בכתב ההגנה.

עוד טען התובע, כי הבין מנציג ההסתדרות שייצג אותו בהליך הגישור, מר רביב, כי לא מדובר בהליך סופי וכי גם אם יחתום על הסכם והדברים לא יסתדרו ניתן יהיה לקיים משפט.

באשר להליך הגישור עצמו, טען התובע כי כל הנוכחים בחדר הגישור הכירו זה את זה, כי במהלך הדין והדברים שהתנהל לגבי הסכומים הנתבעים, הוא חש "כמו בחלום, עקב הרגשתו הרעה" וכי על אף שנאמר לו שיתאפשר לו לדבר בהמשך הגישור, בשל לחץ לסיים את הגישור, המגשר לא אפשר לו לאמר דבריו.

בנוסף טען התובע כי המגשר ונציג ההסתדרות לחצו עליו והפחידו אותו כי ב"כ הנתבעת הינו "קשה" וכי הוא עלול להיות מחויב בהוצאות כבדות של 5,000$.

לטענת התובע, נוכח הכאבים מהם סבל, הלחץ שהופעל עליו ומצבו הכלכלי הקשה, הוא חתם על ההסכם בלי שהבין את המשמעות של חתימתו ומתוך אמונה כי עדיין ניתן להמשיך את הדיון בפני בית הדין.

התובע טען כי יום-יומיים לאחר הגישור הוא פנה לנציג ההסתדרות בבקשה לבטל את ההסכם וזה ענה לו כי יתאם פגישה עם מנהל הנתבעת כדי לדון על הכל, אולם פגישה כאמור לא התקיימה, ורק לאחר זמן מה, התברר לו כי הסכם הגישור קיבל תוקף של פסק דין.